מהי תסמונת התעלה הקרפלית? תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) מתבטאת לרוב בכאבים בכף היד, זרמים, תחושת נימול ורדימות, ואף קושי באחיזת חפצים עד כדי כך שעלולים ליפול מהיד. הכאב לרוב הוא באזור כף היד אך יכול להקרין אף לאזור הכתפיים. התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני באיזור שורש כף היד. העצב המדיאני עובר דרך התעלה הקרפלית (שהיא תעלה צרה יחסית) לכף היד וכל עליית לחץ בתעלה, העלולה להיווצר כתוצאה מהיצרות התעלה (נפיחות כתוצאה מדלקת מקומית) גורמת לפגיעה בעצב ולתופעות שפורטו לעיל. אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקה אלקטרודיאגנוסטית של העצב המדיאני (EMG). זוהי בדיקת הולכה עצבית שמודדת את הפעילות החשמלית המתרחשת בשריר בתגובה לגירוי של העצב. יש מצבים בהם נדרשות בדיקות נוספות למשל בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי על מנת לשלול מחלות של עמוד שדרה העלולות לגרום לתופעות דומות. חוק הביטוח הלאומי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 מגדיר פגיעה בעבודה כ'תאונת עבודה' או 'מחלת מקצוע'. הסעיף מגדיר מחלת מקצוע כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו". כלומר, בהתאם לאמור בסעיף, מחלת מקצוע הינה אחת המחלות המפורטות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה כמחלת מקצוע נדרש בנוסף קיומם של מספר תנאים: ראשית, שהעובד חלה במחלה כאשר המחלה כבר היתה מוכרת כ'מחלת מקצוע' ושהעובד לקה במחלה עקב עבודתו ועיסוקו כמפורט בתקנות. רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה - כלומר רק מחלה המופיעה בתוספת השנייה לתקנות, תחשב כמחלת מקצוע. CTS - מחלת מקצוע ? בפריט 26 לחלק א' של התוספת השנייה לתקנות מפורט כדלקמן: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". אולם המחלה תחשב כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות". תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות כגון סכרת, גנטיקה ועוד, שאינן קשורות דווקא עם אופי העבודה של התובע, לכן על התובע להוכיח כי עבודתו כוללת תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות, של האצבעות, כף היד או המרפק למשך תקופה רצופה. הכוונה לעובדים כגון, קלדניות, טכנאים, מרכיבים וכדומה. ישנם עובדים, אשר אינם נכנסים להגדרה של סעיף 26 ולכן ניתן להוכיח מחלת מקצוע בהתאם למפורט בפריט 13 בחלק ב' לתוספת הקובע מחלה הכוללת "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב" שם נדרש להוכיח כי מדובר בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב. פריט נוסף הינו פריט 14 הקובע "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים" שם נדרשת כאמור עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים. מה קורה אם העובד אינו נכנס באותה רשימה סגורה? על מנת לאפשר לעובדים אשר מחלתם אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע או אופי העבודה אינו בהתאם למפורט בתקנות, לתבוע בגין פגיעה בעבודה, קבע בית המשפט העליון (עב"ל 313/97 המוסד לבטוח לאומי נ' אשר יניב) את תורת המיקרוטראומה. המדברת על פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הללו הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. בעניין תסמונת התעלה הקרפלית קבע בית המשפט (דב"ע נד/0-155 דוד פור משה נ' המוסד לביטוח לאומי) כי התסמונת שכיחה יותר אצל עובדים העוסקים בעבודה הדורשת פעולות חוזרות של כיפוף ויישור הידיים משך זמן רב תוך הפעלת כח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים. כמו כן, קבע בית המשפט כי על מנת להוכיח מיקרוטראומה יש לברר: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פוחתים והאם מתגברים בעת עבודה ופוחתים בזמן מנוחה. בימ"ש אף הרחיב לאחרונה את מעגל העובדים הנכללים בהגדרה זו לעובדים הנדרשים בעבודתם לעבודה עם חומרים קפואים. על מנת שעובד יוכל לממש זכויותיו מול הביטוח הלאומי, הוא נדרש להציג כראוי ובאופן נכון את התנאים שגרמו למחלה, החל מטופס התביעה ובהמשך בהופעה מול הוועדה הרפואית ועל כן קיימת חשיבות גבוהה לליווי משפטי ע"י עורך דין הבקי בתחום. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

הטיפול בילד נכה, כרוך במעמסה רבה על המשפחה בכלל ועל ההורים בפרט. המוסד לביטוח לאומי מסייע להורים לילד נכה לשאת בהוצאות הכלכליות הכבדות, בהתאם למידת תלותו בזולת, החל מהיום ה-91 להולדתו ועד גיל 18, כאשר הגמלה אינה לצמיתות ונבחנת מעת לעת. ילדים הלוקים בתסמונת דאון וכן ילדים בעלי לקות שמיעה, זכאים לגמלת ילד נכה החל מיום היוולדם. תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) התש"ע -2010, מגדירות מיהו ילד נכה ומחלקות אותם ל-3 קטגוריות: א. ילד הזקוק לטיפול מיוחד– ילד שמלאו לו 90 יום ורופא ילדים קבע כי בשל מחלה כרונית זקוק לטיפול רפואי, כגון: עירוי דם, דיאליזה, הזנה תוך ורידית, לאחר השתלת איבר או מח עצם, אכילה כפייתית, חוסר תפקוד מלא של שתי הגפיים, וכן ילדים הסובלים ממחלות בעצמות, מחלות/ תסמונות נדירות. ב. ילד התלוי בעזרת הזולת- ילד מעל גיל 3, אשר כתוצאה מליקוי, מחלה או מום, הוא תלוי בעזרת הזולת באופן חריג השונה מבני גילו לפחות 90 ימים רצופים. כאן נעשית אבחנה נוספת בין תלות מוחלטת בעזרת הזולת, בכל שעות היממה לבין תלות רבה, שהינה ברוב שעות היממה. ג. ילד עם ליקוי מיוחד– ילד אשר רופא של המוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא אחד מאלה: ילד שגילו 3 חודשים (90 יום) עד 3 שנים עם עיכוב התפתחותי חמור או ילד שגילו מעל 3 חודשים הזקוק לנוכחות קבועה בשל מצבו הרפואי, או כי אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו או לסביבתו ובפועל אכן קיימת השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היממה. בקטגוריה זו נכללים בנוסף ילדים הסובלים מאוטיזם, תסמונת דאון, לקות ראיה, ירידה בשמיעה או ילדים מעל גיל 3 חסרי יכולת לתקשר מילולית. תביעה לילד נכה יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים של הילד, באמצעות טופס מתאים (בל/7821), אליו יצורפו כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים למצבו של הילד. זמן קצר לאחר מכן יזומנו הילד והוריו לוועדה רפואית אשר תבדוק את ליקוייו של הילד ותקבע את מידת תלותו בזולת. בשונה ממבוגרים, אשר נכותם נקבעת באחוזים, נכותו של ילד נקבעת על פי מידת תלותו בזולת. על החלטת הוועדה ניתן לערער במספר מקרים: במצבים בהם לא אושרה גמלה, אושרה גמלה חלקית, אושרה גמלה לתקופה זמנית, לא אושר תשלום רטרואקטיבי בעד התקופה המרבית. במקרה שנדחה הערעור, ניתן להגיש תביעה חדשה בחלוף 6 חודשים מיום הדחיה. ככל שקיימות עובדות חדשות העשויות להגדיל את הגמלה, תידון הבקשה גם אם טרם חלפו 6 חודשים. סכום הגמלה המשולמת עבור ילד נכה מחושבת באחוזים (בהתאם למידת תלותו של הילד) מקצבת יחיד מלאה העומדת על 2,189 ₪ . חשוב לזכור שעל הילד להיות תושב ישראל המתגורר בישראל, שאינו מוחזק במשפחה אומנת או במוסד. כמו כן, ילד המקבל קצבת ניידות לא יהיה זכאי לגמלת ילד נכה, אלא אם כן נקבעו לו 80% נכות בניידות (מעל גיל 3), או שזקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, או שבאותה משפחה יש שני ילדים נכים או יותר שלפחות אחד מהם מקבל קצבת ניידות. התייעצות עם עו"ד הבקי בתחום טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי הינה חשובה מאוד להצלחת התביעה. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות להפרעת קשב התפתחותית, ויותר ילדים ומבוגרים מאובחנים כסובלים מהפרעה זו. ישנם מצבים בהם על אף הטיפול התרופתי, עדיין ניתן לראות פגיעה בחיי היום יום, המפריעה להסתגלות והשתלבות בחברה של אותו אדם. סעיף 32א (2) לתקנות הביטוח לאומי קובע כי אבחנה של הפרעת קשב התפתחותית (ADHD) עם היפראקטיביות או בלעדיה, מקנה אחוזי נכות וזאת בתנאי שיש עדות ברורה לפגיעה בתפקוד בשני תחומים לפחות: חברתי, לימודי ותעסוקתי. חשוב להבהיר כי ההכרה של הביטוח לאומי בהתאם לסעיף זה הינה להפרעת קשב בלבד ולא ללקות למידה. אדם (מעל גיל 18) שנקבעו לו 20% ומעלה נכות כללית זכאי לסיוע שנקרא "שיקום מקצועי". לשם כך יש צורך בהגשת תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, אליה יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים, אבחון הפרעת קשב (מבחן MOXO,TOVA) אבחונים דידקטיים, חוות דעת (נוירולוגית, פסיכיאטרית), המלצות ממורים וכל חומר אחר אשר יכול ללמד על הפרעת הקשב ולתמוך בתביעתו. לאחר הגשת התביעה, וועדה רפואית תקבע את אחוזי הנכות בהתאם להשפעת הפרעת הקשב על חיי היום יום, בשלושת התחומים כאמור. יש להביא בפני הוועדה את מלוא המידע הרלבנטי, לרבות מידע בדבר טיפול תרופתי (שימוש בריטלין, קונצרטה), תפקוד והשפעת ההפרעה על חיי היום יום מבחינה מקצועית תעסוקתית וחברתית ולכן כדאי להיוועץ בעו"ד טרם הגשת תביעה לביטוח לאומי. במידה ובמסגרת הוועדה הרפואית לא נקבעו אחוזים מזכים, כלומר פחות מ-20%, ניתן לערער על ההחלטה. לאחר שנקבעו אחוזי נכות, תקבע לתובע פגישה עם פקיד שיקום. פקיד השיקום הינו עו"ס שתפקידו לבדוק את הזכאות לסל השיקום המקצועי. במהלך הבדיקה בודק פקיד השיקום פרמטרים נוספים ושונים מאלה שנבדקו במסגרת הוועדה הרפואית. לעיתים נדרשים לפקיד השיקום מבדקים ואבחונים נוספים להשלמת התמונה. גם כאן קיימת חשיבות גבוהה למידע שניתן לפקיד השיקום אודות מצבו של התובע. סל שיקום מלא יכול להגיע עד 50,000 ₪ והוא כולל השתתפות בשכר לימוד עד לגובה שכר לימוד אוניברסיטאי, השתתפות בשכר דירה לסטודנטים אשר מתגוררים מעל 40 ק"מ ממקום הלימודים, הוצאות נסיעה בהתאם לתעריפי התחבורה הציבורית, שירותי הנגשה, סיוע ברכישת ציוד, כגון: מחשב, ספרים, ציוד לימודי וכן קצבה חודשית ("דמי שיקום) לסטודנט הלומד לפחות 16- 20 שעות שבועיות (בהתאם לנסיבות). מי שמקבל קצבת נכות מלאה לא יוכל לקבל גם דמי שיקום. סל השיקום הינו ל-12 חודשים בלבד כלומר מי שלומד בתוכנית אקדמית, סל השיקום הינו עבור השנה האחרונה של לימודים (למעט מקרים חריגים) בלבד וזאת בהתאם לקבוע בחוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 15/01/2015. בעניין שיקום מקצועי כדאי לדעת שעל פי חוק הביטוח הלאומי גם מי שנקבעו לו 20% נכות לצמיתות, (נכות כללית או בגין פגיעה בעבודה) והינו מתחת לגיל פרישה, עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי והסיוע כולל גם השלמת בגרויות, מכינות קדם אקדמיות וקורס פסיכומטרי. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

מהי תאונת עבודה?​ היא פגיעה של עובד בדרך למקום עבודתו, במהלך העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה ללא סטייה מהותית לביתו. נפגע עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה של תאונת דרכים גם לחברת הביטוח. פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ "מחלת מקצוע" , הנמצאת תחת סיווג של מחלות אופייניות לסוג העבודה, על פי רשימה סגורה של המוסד לביטוח לאומי (על כך נדון בהרחבה בפעם הבאה). בשלב הראשון וסמוך לאחר הפגיעה על העובד לפנות למעבידו לקבלת טופס 250. זהו "טופס לקבלת טיפול רפואי לנפגע עבודה", איתו פונה העובד לקופת החולים לקבלת "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה". שני טפסים אלה נדרשים לצורך הגשת התביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. רצוי להיבדק ע"י רופא תוך 72 שעות מרגע התאונה כדי שלא תפגענה זכויות הנפגע. כמו כן, חובה לשמור את כל המסמכים הרלבנטיים לתאונה. חשוב לרשום את נסיבות האירוע בסמוך לתאונה כדי לא לשכוח פרטים חיוניים להצלחת התביעה וכן לרשום פרטי העדים לתאונה. את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה, כדי להימנע מפגיעה בזכויות הנפגע. אם הפגיעה לא הוכרה ע"י פקיד התביעות בביטוח הלאומי כפגיעה מעבודה ניתן לפנות לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה מהביטוח הלאומי. דמי הפגיעה ישולמו עבור 91 ימים החל מיום התאונה בשיעור של 75% מהשכר. אם העובד טרם שב לעבודתו בחלוף 90 הימים (אי כושר), ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. העובד יזומן לוועדה רפואית אשר תקבע את נכותו. נכות בשיעור הנמוך מ-9% אינה מזכה בפיצוי. נכות בשיעור של 9% עד 19% לצמיתות מזכה במענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות. נכות בשיעור מעל 20% לצמיתות תזכה את העובד בקצבה חודשית והיא תחושב על פי גובה הנכות ושכרו של העובד. ישנם מצבים בהם ניתן להגדיל את הנכות בשיעור של עד 50% מכח תקנה 15. כמו כן, התובע זכאי לעיתים לזכויות נוספות כגון: גמלה מיוחדת לנכה נזקק (תקנה 18), שיקום מקצועי. ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית תוך 30 יום. הערעור יוגש לוועדת עררים במוסד לביטוח לאומי בצירוף נימוקי ערר. בהמשך יוזמן התובע לוועדת ערר המורכבת משלושה רופאים. הוועדה רשאית לקבל, לדחות או לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו ע"י הועדה הראשונה. ניתן ורצוי להגיע לוועדה בביטוח הלאומי (גם לוועדה הראשונה) בליווי עורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי. על וועדת הערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה תוך 60 יום בשאלה משפטית בלבד. בשאלות רפואיות בית הדין אינו מוסמך לדון, וניתן להגיש החמרת מצב כעבור 6 חודשים מיום הוועדה. כפי שציינו, במקרה ומדובר בתאונת עבודה כתוצאה מרשלנות ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד ו/או צד ג'. בתביעה זו ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין ראשי נזק נוספים אשר אינם מפוצים ע"י הביטוח הלאומי, כגון: הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. כמו כן, במקרה ולנפגע ביטוח תאונות אישיות, או מדובר בתאונת דרכים ניתן במקביל לתבוע את חברת הביטוח. טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי, למעביד או לביטוח חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום זה, כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.