תאונות עבודה

תאונות עבודה

בחרו נושא


29 באוגוסט 2023
אחת החבלות הנפוצות ביותר בתאונות דרכים הינה חבלה מסוג "צליפת שוט" (whiplash). בתאונת דרכים חזיתית, או כאשר רכב פוגע באחורי רכב אחר, הנהג לרוב מרגיש כי הולכת להתרחש פגיעה והשרירים המייצבים נכנסים לפעולה. כאשר רכב נפגע בחלקו האחורי, תאונה אשר לרוב הינה בהפתעה מוחלטת, אין כניסה של השרירים המייצבים למצב דריכות ולכן עשויה להופיע פגיעה מסוג צליפת שוט. במצב כזה, כתוצאה מבלימת הגוף ע"י חגורת הבטיחות הראש נזרק בחוזקה קדימה ואחורה, כאשר הרצועות ושרירי הצוואר נמתחים בעוצמה (כמו בהצלפת שוט). תאונות כאלה נראות לכאורה כתאונות פשוטות, והנפגע מונחה ל-3 ימי מנוחה בלבד ואח"כ אמור לשוב למסלול חייו. במצבים של צליפת שוט הכאב עשוי להופיע יום או יומיים לאחר התאונה ובמקרים חריגים יכול להופיע אף לאחר חודש. בפגיעה מסוג זה, נגרמת חבלה לעמוד השדרה הצווארי. החבלה יכולה להתבטא בדרגות שונות החל מחבלה קלה המתבטאת בכאב בלבד ועד לפגיעה נוירולוגית משמעותית ואף שברים של חוליות הצוואר שיכולה להתבטא בשיתוק. צליפת שוט תתבטא תחילה בכאבי צוואר, הגבלה בתנועות הצוואר, כאבי ראש וכאבים בשכמות עם הקרנה לידיים ובמקרים חמורים יותר נלווים לסימפטומים גם טיניטוס (טינטון – רעש טורדני באזניים), הפרעות נוירולוגיות שונות וסחרחורות. במצבים חמורים יותר יכולות להופיע גם הפרעות זיכרון וקשיי ריכוז, הפרעות ראיה הפרעות שינה, מתח ועצבנות. בשל העובדה שאין מדובר בפגיעה בודדת ולשם אבחנה לא ניתן לעיתים להסתפק בבדיקה אורטופדית, אלא אף בהערכה נוירולוגית, מומחה א.א.ג ובדיקת עיניים, הרי שנהוג לראות פגיעה כזו כתסמונת. צילומי הדמיה לא תמיד יסייעו לאבחן את המחלה, שכן ב-CT לא ניתן לראות פגיעה ברצועות. גם בדיקות MRI או מיפוי עצמות לא תמיד יראו פתולוגיות. במקרים קשים, צילום ה-CT יראה תקין, אך צילום בכיפוף ויישור יראה שהחוליות אינן מחזיקות וחוליה אחת עולה על השנייה. משך ההחלמה משתנה מאדם לאדם בהתאם לחומרת הפגיעה והוא נחלק למספר שלבים: השלב החריף נמשך לרוב כיומיים שלושה עד חודש; החלמה של שברים מתרחשת בין ששה לשנים עשר שבועות; כאשר מדובר בפגיעה ברקמות הרכות זמן ההחלמה הצפוי הוא כחצי שנה; וכאשר מדובר בפגיעות עצביות יכולה להיוותר נכות לצמיתות. מרבית המטופלים מחלימים בתקופה של מספר שבועות עד מספר חודשים. ובכ-3% מהמקרים הבעיה היא כרונית וממושכת ומלווה בפגיעות אורגניות כמו פריצת דיסק, שברים, אי יציבות וכדומה. הטיפול הוא לרוב שמרני, מנוחה, שימוש בצווארון להקלת הכאבים, משככי כאבים, מנוחה, פיזיותרפיה, הזרקות אפידורליות וטיפולים אלטרנטיביים. לאחרונה עם העלייה במודעות לתסמונת הפיברומיאלגיה (מחלת כאב כרונית) נמצא כי אנשים שסבלו מפגיעה מסוג צליפת שוט, פיתחו מספר חודשים לאחר התאונה גם תסמונת פיברומיאלגיה ובתי משפט אף מכירים יותר ויותר בקיומו של קשר כזה.  קיים קושי להוכיח פגיעות אלה, שכן לרוב לשם קביעת הנכות מסתמך המומחה על הקליניקה, כלומר תלונות החולה ופחות על ממצאים אבחנתיים. תביעה שהתנהלה במשרדנו הסתיימה לאחרונה בפשרה לאחר שמומחה שמונה ע"י בית המשפט קבע כי לתובעת נותרה 10% נכות לצמיתות בגין פגיעה מסוג צליפת שוט. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.
29 באוגוסט 2023
תביעות תאונת דרכים בהן הנזק הגופני הוא גדול, עשויות להתנהל בבימ"ש זמן רב ולעיתים אף מספר שנים. במהלך תקופה זו, מעבר לנזק הגופני שנגרם לתובע הכולל לרוב פגיעה פיזית ונפשית, נלוות לפגיעה גם הוצאות כספיות רבות הקשורות בטיפולים רפואיים, נסיעות, הפסד השתכרות וכדומה, החל מיום קרות התאונה ואילך. נזכיר כי בתאונות דרכים מדובר ב"אחריות מוחלטת", כלומר ברגע שהתאונה נכנסה תחת ההגדרה של "תאונת דרכים" הקבועה בחוק, ונגרם נזק גוף, חבה חברת הביטוח בפיצוי הנפגע, ללא כל קשר לשאלה, מי אשם בתאונה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכן תקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד (תשלומים תכופים) התשמ"ט 1989, שהוצאו מכוחו, קובעים כי ניתן לפנות לחברת הביטוח בבקשה לתשלום ביניים (תשלום תכוף) עד לסיום ההליך המשפטי. חברת הביטוח מחויבת להעביר את התשלום לתובע תוך 60 יום. כאמור, התשלום התכוף כולל הוצאות רפואיות שכבר הוצאו בפועל וכן הוצאות עתידיות שיינתנו בתשלומים חודשיים לצרכי מזון, לבוש, מגורים, ולימודים לנפגע, לבני משפחתו ולתלויים בו וכן הוצאות ריפוי וסיעוד כהגדרתם בתקנות. כאשר חברת הביטוח מסרבת לבקשה, ניתן לפנות לבימ"ש בצירוף תצהיר. במידה והוגשה תביעה יש לפנות לביהמ"ש אליו הוגשה התביעה, ואם טרם הוגשה התביעה העיקרית, יש לפנות לבימ"ש שלום. בבקשות אלה בתי המשפט פועלים בזריזות יחסית והדיון מתקיים תוך זמן קצר, על מנת לאפשר לנפגע לכסות הוצאותיו בתקופת ההמתנה לפסק הדין. אם ביהמ"ש קבע שחברת הביטוח או גורם אחר צריכה לשלם תשלום תכוף ולא עשתה כך תחויב בריבית צמודה בשיעור של 12%. חשוב לציין כי כל סכום שישולם כתשלום תכוף, יקוזז מהסכום הסופי של התביעה העיקרית. בשונה מתביעות אחרות, בהן אנו ממליצים לתובעים להמתין עד להתגבשות הנזק טרם הגשת התביעה לבימ"ש, במצבים של תאונות דרכים קשות, בהן התובע מאושפז בביה"ח תקופה ממושכת, מומלץ לפנות לעו"ד כבר במהלך האשפוז, שכן כאמור, לחברת הביטוח נדרשים 60 יום (כלומר חודשיים) להעברת התשלום, ומשכך, עיכוב בהגשת הבקשה, יביא לעיכוב בקבלת התשלום התכוף. גובה הפיצוי התכוף שישולם לנפגע נגזר ממספר רכיבים: הכנסתו הממוצעת של הנפגע בחודשים שקדמו לתאונה, הפסדי ההשתכרות שנגרמו בפועל וההוצאות הכלכליות שיש לנפגע כתוצאה מהתאונה החל מיום התאונה. לשם הגשת הבקשה, חשוב לאסוף את כל הקבלות עבור כל הוצאות הנפגע ובני משפחתו הקשורות לתאונה, כגון: הוצאות ניידות, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. יש לאסוף את תלושי השכר בשנה האחרונה, מסמכים רפואיים רלבנטיים לתאונה וכמובן אישור משטרה. נציין כי בתביעות שאינן תאונת דרכים ישנה סמכות לבית המשפט לפסוק סעד זמני לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט. סעד זה מהווה מעין מקדמה מהסכום הכולל וזאת עוד טרם מתן פסק הדין. על מנת שבית משפט יפסוק סעד זמני זה, נדרש התובע לעמוד במספר תנאי סף מצטברים: ראשית שלא תהיה מחלוקת בעניין החבות, כלומר אחריות הנתבעת אינה מוטלת בספק. שנית, סבירות גבוהה שהתובע יזכה במשפט וכי יתקבל סכום כסף משמעותי העולה על הסכום המבוקש במסגרת הסעד הזמני. לעניין זה ניתן להסתמך על חוות הדעת שהוגשו בתיק המלמדות על נכותו של התובע. התנאי השלישי הוא כי הסעד הזמני נדרש מן הצדק, כלומר הוצאות רפואיות כבדות המקשות כלכלית על התובע, למשל, צורך בניתוח מורכב, אביזר רפואי יקר וכדומה. התנאי הרביעי והאחרון הינו כי מאזן הנוחות יטה לטובת התובע, כלומר הנזק שייגרם באי מתן הסעד לתובע עולה על הנזק שייגרם לנתבע עם מתן הסעד. במקרים אלה על התובע להראות תום לב וכי מתן הסעד הינו צודק וראוי בנסיבות העניין. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.
Share by: